<h1>שבלי הלקט הקצר דין כנף העוף שנשבר סימן כ"א</h1>
<h2>דף נז.</h2>
תשובת רבינו שלמה זצ"ל, על כנף העוף שנשבר, ואמר, בכנף לא מיטריף, אך חותכהו מן הפרק והשלך, שהוא אסור משום אבר מן החי, ושאר הכנף עם כל העוף מותר באכילה. אבל אם נשבר למעלה לצד הגוף חיישינן לריאה שמא ניקבה, וצריך בדיקה. וכך בודקין אותה, מביאין שפופרת של קנה דקה, ומניחין בקנה הריאה ונופחין, אם נופחת כשרה, ואם לאו טרפה. מעשה היה בעוף אחד, שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה, ושמו הנוצה שהיא קלה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק ובקנה דקה ולא יצא הרוח, ורצו להכשירו, וכשהביאוהו לפני ר' שמואל כהן צדק בדק בענין זה, שמילא מקום המכה מים, ונפח בקש דרך הגרגרת והתחילו המים מבצבצין והטריפוהו. [שבלי הלקט דין כנף העוף שנשבר סימן כ"א]. כנף עוף שנשבר, השיב רש"י, הכנף לא מיטריף, אך חותכו מן הפרק וישליך לפי שהוא אסור משום אבר מן החי, ושאר הכנף (לא) עם כל העוף מותר באכילה. אבל אם נשבר למעלה מצד הגוף, חיישינן לריאה שמא ניקבה וצריך בדיקה. וכיצד בודקין אותה, מביאין שפופרת של קנה דקה ומניחין בקנה הריאה ונופחין, אם נופחת כשירה ואם לאו טריפה. מעשה היה בעוף אחד שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה ושמו הנוצה שהיא קלה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק, ולא יצא הרוח ורצו להכשירו, וכשהביאוהו לפני ר' משה כהן, בדק בענין זה, שמילא מקום המכה מים ונפח בקש דרך הגרגרת, והתחילו המים מבצבצין, והטריפוהו.
<h2>דף עו:</h2>
תשובת רבינו שלמה זצ"ל, על כנף העוף שנשבר, ואמר, בכנף לא מיטריף, אך חותכהו מן הפרק והשלך, שהוא אסור משום אבר מן החי, ושאר הכנף עם כל העוף מותר באכילה. אבל אם נשבר למעלה לצד הגוף חיישינן לריאה שמא ניקבה, וצריך בדיקה. וכך בודקין אותה, מביאין שפופרת של קנה דקה, ומניחין בקנה הריאה ונופחין, אם נופחת כשרה, ואם לאו טרפה. מעשה היה בעוף אחד, שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה, ושמו הנוצה שהיא קלה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק ובקנה דקה ולא יצא הרוח, ורצו להכשירו, וכשהביאוהו לפני ר' שמואל כהן צדק בדק בענין זה, שמילא מקום המכה מים, ונפח בקש דרך הגרגרת והתחילו המים מבצבצין והטריפוהו. [שבלי הלקט דין כנף העוף שנשבר סימן כ"א]. כנף עוף שנשבר, השיב רש"י, הכנף לא מיטריף, אך חותכו מן הפרק וישליך לפי שהוא אסור משום אבר מן החי, ושאר הכנף (לא) עם כל העוף מותר באכילה. אבל אם נשבר למעלה מצד הגוף, חיישינן לריאה שמא ניקבה וצריך בדיקה. וכיצד בודקין אותה, מביאין שפופרת של קנה דקה ומניחין בקנה הריאה ונופחין, אם נופחת כשירה ואם לאו טריפה. מעשה היה בעוף אחד שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה ושמו הנוצה שהיא קלה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק, ולא יצא הרוח ורצו להכשירו, וכשהביאוהו לפני ר' משה כהן, בדק בענין זה, שמילא מקום המכה מים ונפח בקש דרך הגרגרת, והתחילו המים מבצבצין, והטריפוהו.
